כאשר אדם מאובחן כחולה סרטן ההתמקדות היא לרוב בטיפול ובהחלמה מיידית. בנוסף, מומלץ גם להתייחס להשפעות ארוכות הטווח של הסרטן והטיפולים על כלל המערכות הגוף, עם דגש על מערכת הרבייה
מחקר חדש ומעודד שהתפרסם לאחרונה במסגרת בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) לשנת 2024, מציג חדשות מעודדות עבור נשים צעירות ששרדו את סרטן השד ומעוניינות להיכנס להריון. המחקר, שעקב אחר כמעט 200 נשים צעירות שטופלו בסרטן השד, מצא שרובן הצליחו להיכנס להריון במשך 11 שנים לאחר הטיפול. אחד היתרונות של מחקר זה הוא המענה שהוא מספק לשאלות שלא בהכרח קיבלו תשובות במחקרים קודמים שנערכו בנושא, המתייחסות לשיעורי הריון ולידת חי בקרב נשים שעברו סרטן שד.
תוצאות המחקר מראות כי 73% מהנשים שניסו להרות השיגו הריון, מתוכן כ-65% ילדו עובר חי. בקרב נשים שבחרו בשימור פוריות על ידי הקפאת ביציות או עוברים לפני תחילת הטיפול בסרטן, היה שיעור לידות עובר חי גבוה יותר.
מקור>>
https://www.sciencedaily.com/releases/
למרות תוצאות המחקר החשובות, בעיקר אצל נשים צעירות, עדיין חשוב להכין את הגוף להריון עתידי, לקראת טיפולים בסרטן שעלולים כאמור להשפיע על הפריון.
כיצד משפיעים טיפולי כימותרפיה על הפריון?
הטיפולים החשובים כל כך לבריאותך, עלולים לפגוע באיברי הרבייה ובבלוטות השולטות בפוריות, בין אם מדובר בהשפעה זמנית או לטווח ארוך. זאת משום שהתרופות בהן עושים שימוש במסגרת הטיפולים הכימותרפיים יכולים לגרום לאי ספיקה שחלתית ראשונית – מצב בו ישנה הפסקה של שחרור ביציות בוגרות מהשחלות ביציות בוגרות ולייצר אסטרוגן. במקרים מסוימים המחזור החודשי חוזר לאחר סיום הטיפולים, וכך גם הפריון אינו נפגע. במקרים אחרים הנזק לשחלות הוא בתי הפיך, וכך גם גיל המעבר מגיע מאוד מוקדם. השפעה נוספת של טיפולי הכימותרפיה היא ירידה במספר הביציות בשחלות, בנוסף לכשל שחלתי אצל נשים שעתידות לעבור בקרוב את גיל המעבר.
וישנם טיפולים נוספים שיכולים להיכלל בפרוטוקול הטיפול הכללי לחולות סרטן, שגם עלולים להשפיע על הפריון.
קרינה והשפעתה
ישנם סוגי סרטן הדורשים טיפול באמצעות קרינה באזור עמוד השדרה, הבטן או האגן, דבר שעלול לפגוע באיברי הרבייה הנמצאים באזור. גם טיפול מסוג זה, בדומה לטיפולים כימותרפיים, עלול גרום לאי ספיקת שחלות וגם להשפיע על זרימת הדם וכך להגביר סיבוכים הקשורים להריון. טיפול בקרינה למוח עלול להזיק לבלוטת יותרת המוח, שאמורה לשלוח מסרים לשחלות ליצירת הורמונים הדרושים לביוץ. כדוגמת אסטרוגן.
טיפולים הורמונליים ועוד
טיפול הורמונלי/אנדוקריני להתמודדות עם סרטן, עלול לשבש את המחזור החודש וכך לפגוע בפוריות, מכיוון שהוא חוסם את ההורמונים הנדרשים להתעברות.
השתלת תאי גזע (SCT) היא טיפול קריטי בסוגי סרטן מסוימים כדוגמת לוקמיה, הכולל החלפת מח עצם פגום או חולה בתאי גזע בריאים. זאת במטרה לסייע לגוף לייצר תאי דם תקינים. התהליך, הכולל לרוב כימותרפיה ולעיתים גם שימשו בקרינה, עלול לפגוע בשחלות, להשפיע על אופי המחזור החודשי ולגרום לאי פריון.
אפשרות טיפול נוספת היא ניתוח להסרת חלק מאיברי הרבייה כדוגמת חצוצרות, שחלות, וגם הרחם וצוואר הרחם, או את כולם. בנוסף לזירוז הגעת גיל המעבר, עלול ההליך הכירורגי גם לגרום לאי פריון. כך לדוגמא, יש הבדל בין הסרת שחלה אחת, שיכולה להמשיך ולייצר הורמונים, לעומת שתי השחלות.
הקשר בין משך הטיפול להשפעה על הפריון
בנוסף לסוג הטיפול, יש השפעה גם למשכו על הפגיעה בפוריות. זאת בנוסף לגיל המטופלת, סוג הסרטן, מינון החומרים בהם עושים שימוש במהלך הטיפול והאם היא חוותה בעיות פריון בעבר. כדי להעריך את הפגיעה, חשוב שנבדוק כמה סוגיות, כולל:
- השפעת הטיפול הספציפי על הפוריות ועל סיכויי הכניסה להריון בעתיד.
- תופעות הלוואי האפשריות בטיפול בסרטן, וכיצד הן משפיעות על מערכת הרבייה.
- אפשרויות פוטנציאליות לשימור הפוריות שיכול לשמר את הביציות שלך . כך, במידה ומערכת הרבייה תיפגע באופן חלקי או מלא, תוכלי לעשות בהן שימוש ולשאת את ההריון, או במסגרת תהליך פונדקאות בו אישה אחרת נושאת את העובר שלך. שימור פוריות שכיח אצל מטופלות שהפריון שלהם נפגע עקב מצבים בריאותיים או מחלות כדוגמת מחלת הסרטן.
שימור פוריות – איך זה נעשה?
שיטת שימור פוריות נפוצה עבור נשים היא הקפאת ביציות. התהליך מתחיל עם קבלת טיפול הורמונלי להמרצת ייצור הביציות בשחלות ושאיבתן כדי להקפיאן עד למועד בו תרצי לעשות בהן שימוש.
שיטה נוספת היא הקפאת עוברים. גם כאן, בדומה להקפאת ביציות, כולל ההליך שאיבת ביציות מהשחלות. במקרה הזה ישנו שלב נוסף שהוא הפריית הביצית באמצעות הזרע של בן הזוג או התורם, במסגרת תהליך של הפריה חוץ גופית (IVF). את העוברים ניתן להקפיא לשימוש עתידי.
הקפאת רקמת השחלה יכולה לתת מענה, במידה והאישה חולת הסרטן מנועה מקבלת טיפול הורמונלי. הטיפול כולל הסרת והקפאת רקמת השחלה, כדי להשתילה מחדש לאחר ההחלמה.
